שיחות עם בוגרים ובוגרות - תמוז זוהר

סומלייה ומנהלת תחום יין במלון דריסקו
ומנהלת פרויקטים ב-Vinspiration

בוגרת WSET Level 3 Award in Wines

 

 

 

 

ספרי קצת על עצמך ואיך את קשורה לעולם היין

תמוז, סומלייה ומנהלת תחום יין במלון דריסקו ולאחרונה גם מנהלת פרוייקטים ב-Vinspiration. הרומן שלי עם היין התחיל אי שם לפני עשור כשהייתי מלצרית בהוטל מונטיפיורי ואלעד שוהם עשה לצוות טעימה של יינות מרגלית. אני זוכרת שהוקסמתי מהקונספט של משקה שעשוי מענבים אבל טועם כמו כל כך הרבה דברים אחרים (: כמה שנים אחר כך התמזל מזלי לעבוד בהרברט סמואל לצד חנן אליהו שהשקיע את כל מרצו בהעברת האהבה שלו ליין אלינו, המלצרים. אני, בהיותי חנונית רצינית, הייתי מגיעה למשמרות שעה לפני התזמון לשבת עם התפריט ולנסות לדמיין את הטעם של היינות השונים שמעולם לא טעמתי לפי התיאורים שלו, ואז חושבת איך אני מעבירה את כל הקסם הזה הלאה בחמש דקות שיש לי לדבר עם השולחן על יין. השנים האלו עיצבו את היחס שלי לנושא - היין מבחינתי הוא כלי לתקשר עם האורחים שלי ברמה אינטימית יותר וגם מרחב חקירה. הרי אין תענוג גדול יותר לסומלייה מאורח שמודה לך על שהנעת אותו מהבחירות הקבועות שלו או חשפת בפניו איזור חדש ולא מוכר. יש כאן עניין אינטלקטואלי והתנהגותי שהוא מרתק בעיניי.

 

איזה טרנדים / מגמות את מזהה בעולם היין הישראלי ו/או העולמי?

אני אענה על זה דווקא מהכיוון של הצרכן: טרנד ה- value for money. אם לפני כמה שנים יין היה ביטוי של יוקרה מצד צרכנים ושם המשחק היה להכיר שמות גדולים ואת כל כרמי הגרנד קרו בבורגון ולהוציא בגאווה הרבה כסף על יין, היום אנשים הרבה יותר מחפשים יינות איזוטריים שמגיעים מאזורים פחות ״יוקרתיים״ וגם לא מתביישים לומר שהם רוצים להוציא פחות.

 

תני לנו המלצה – מה את שותה עכשיו?  

מיה לוצ׳ה בלאן - מבוסס פרנץ׳ קולומברד עם מעט ס.ב של היקב הקטנטן והמופלא של קובי ארביב. יין בעל ריכוז טעמים מרשים ששומר על אלגנטיות ורעננות בשל חמיצותו הגבוהה והמינראליות המפתיעה שלו. יין אוכל מושלם.

 

למה לימודי יין הם חשובים? מדוע בחרת ללמוד?

הלימודים הרחיבו בצורה בלתי רגילה את הידע שלי ונתנו הסבר לתחושות או תובנות יותר אינטואיטיביות שהיו לי לאורך השנים. ההעמקה בתהליכי הייצור מאוד חידדה את ההבנה שלי בתחום באופן כללי. הלימודים והשיטה הם חשובים כי הם כלי לייצר איזשהי יושרה בתוך התחום המאוד סובייקטיבי הזה, נקודת רפרנס לבחון את עצמך לאורה, לא אמת מידה מוחלטת אבל כלי. הכי חשוב- זו מכה מעולה לאגו שגורמת לך לעבוד וללמוד קשה יותר.

 

מסעדה או מקום המתייחס ליין בכבוד המגיע לו?

הרבה נאמר ועוד ייאמר על הג׳יאקונדות. אפשר לאהוב אותן או לא, להסכים איתן או לא.  מה שכן - אי אפשר להתעלם מהן. אני חושבת שהעובדה שהן מייצרות כ״כ הרבה עניין סביב יין בקרב אנשים שלא מהתחום זה דבר שמאוד קשה להישאר אדישים אליו ואני לגמרי מצדיעה להן על זה.

 

יין טבעי - כן או לא?

בקצרה - ברור שכן, למה לא?

באריכות - המילה ״טבעי״ היא מילה טעונה וסופר פוליטית. לא רק ביין, בכלל. האם זה טבעי לענבים שאדם קטף אותם, שם אותם במיכלים ויצר סביבה שבה הם יכולים לתסוס? יכול להיות, אני לא יודעת. האם זה טבעי שמייצרים יין ״טבעי״ באירופה ואז מטיסים אותו מקורר לישראל או ארה״ב? כנראה שלא. האם זה הופך אותו לפחות ראוי? ממש לא. יין הוא במהותו תוצר של שימוש האדם בטבע, ואני חושבת שזה דבר נפלא, לא גרוע. התערבות האדם בתהליך לא רק שלא מפריעה אלא היא הכרחית. במילה טבעי גלומה איזשהי התכוונות למינימום התערבות, פרקטיקות שלוקחות בחשבון את הסביבה וכיוצ״ב. בסוף היום, אני שותה את היין והשאלה המרכזית שאני שואלת את עצמי היא: האם הוא טעים לי? האם הוא מעניין לי? האם חומר הגלם איכותי והאם ריכוז הטעמים טוב? העובדה שיצרן היין מגדיר את עצמו ״טבעי״ היא עוד מידע שיש לי על היין, על הפילוסופיה הייננית, ועל פרקטיקות העשייה. האם הן נחותות יותר או נעלות על פרקטיקות אחרות - זו שאלה שאין לי עליה תשובה חד משמעית.