top of page

ראיון מיוחד עם תמר סוקולסקי, האגרונומית של יקב טפרברג

ממש באמצע הבציר תמר סוקולסקי, האגרונומית של יקב טפרברג, מספרת לנו על טכניקה בה הם משתמשים לעיצוב העלווה בכרם, על מנת להתמודד בצורה מיטבית עם שינויי האקלים הדרסטיים שהם חווים בכרמים.

צילום: אביב שקורי

ספרי קצת על עצמך

כמו הרבה דברים אצלי בחיים, התגלגלתי לגמרי במקרה מדבר לדבר אל תוך עולם היין, בלי שום תכנית סדורה וככה פתאום הבנתי שאני מאוהבת בגידול גפנים ליין.

למדתי תואר ראשון במדעי הסביבה במכללת תל חי. במהלך הלימודים ולאחריהם עבדתי כטכנאית במעבדה שעוסקת בהדברה משולבת במחקר ופיתוח צפון, התמקדתי במחקרים שעוסקים בחרקים (מזיקים ומועילים) בכרמי ענבים. במסגרת העבודה במעבדה, נפתחה האפשרות לעשות תואר שני משולב בין מו"פ צפון, מכון וולקני והפקולטה לחקלאות ומיד קפצתי על ההצעה. המחקר שלי עסק בהתמודדות עם ווירוס קיפול העלים בכרם וכנימה קמחית (מי שמעבירה את הווירוס בכרם מגפן לגפן).

בשלב הזה, כבר התחלתי להראות סמני התאהבות והחלטתי שאני רוצה להתמקצע בתחום של גידול גפנים (viticulture). טסתי לעוד תואר שני בתכנית הבין לאומית EuroMaster Vinifera, למדתי שנה בצרפת ושנה באיטליה, ובכדי להתעמק בגידול גפנים באקלים חם בחרתי לבצע את התזה שלי בסיציליה.

למזלי, כאשר חזרתי לישראל, התפנתה משרת אגרונומית ביקב רמת הגולן, שם עבדתי כ-3 שנים מרחיבות אופקים ומעשירות, ובשנה וחצי האחרונות מצאתי בית חם כאגרונומית של יקב טפרברג.

מהי טכניקת קפיצים רחבים?

אז קצת רקע על עולם שאני לא בטוחה שמוכר לרוב הקוראים- עיצוב העלווה בכרם.

טיול בכרמים שונים בעולם יגלה לכם שקיים מנעד רחב של שיטות הדלייה (עיצוב הנוף). משיטות בהן העלווה נשארת פתוחה וצומחת באופן חופשי, לגמרי ללא חוטים, שיטות בהן חלק מהנוף משולב ושיטות בהן כל ענף וענף מעוצב, מוחזק ומהודק שלא יזוז. במרבית הכרמים בעולם שנבצרים באופן מכני ולא בבציר ידני, נהוג לסדר את נוף הכרם כקיר מאונך, השיטה הזאת נקראת VSP- Vertical Shoot Position. את העיצוב הזה, הרמה והחזקת הענפים, מבצעים על ידי מתיחה והרמה של חוט משני צידי שורת הכרם. החוט מוצמד לעמוד בר

זל עם קפיץ, תפס מתכת, ורוחב הקפיץ יקבע מה יהיה עובי קיר העלים, בארץ נהוג להשתמש בתפס ברוחב של כ-8-12 ס"מ.

הייננים של יקב טפרברג ואודי גליקסמן (האגרונום הקודם של היקב) חיפשו במשך זמן רב, דרך לעצב את הנוף כקיר רחב ולא צר ועדיין לאפשר בציר מכני (למה ומה היתרון בזה? תקראו בסעיפים הבאים...).

לאחר מסע חיפושים ארוך שכלל ניסיונות שונים הם מצאו את "הקפיצים הרחבים", מדובר בתפסי ברזל עם "רגליים" בעלות מפתח רחב (ראו תמונה). השימוש המקורי של הקפיצים הוא לשלב את החוט בתוך הקפיץ ואז סגירת הקליפס ויצירת נוף צר ומהודק. במקרה שלנו, אנחנו בוחרים להשאיר את הקפיץ פתוח, מה שמאפשר יצירת קיר נוף רחב. בנוסף, אנחנו משתמשים בשני קפיצים בעלי מפתח שונה, הקפיץ התחתון מעט צר יותר מהקפיץ העליון ככה שמתקבל נוף בצורת משולש העומד על קודקודו.


מה המטרה בשימוש בטכניקה זו?

גידול גפנים באקלים חם, שעם שינויי האקלים שאנחנו חווים רק הולך ומקצין, בשיטת ה-VSP הקלאסית מביא איתו מספר אתגרים:

  • ישנה חשיפה גבוהה לקרינה וחום באשכולות החיצוניים והצללה באשכולות הפנימיים.

  • בגפנים בעלות עוצמת צימוח חזקה- הנוף הפנימי מאד דחוס מה שמעלה את הסיכוי למחלות עלווה, ובנוסף העלים הפנימיים לא רואים אור, הופכים ללא פעילים ומשפיעים על חומציות הפרי.

כאשר אנחנו מגדלים עם קפיצים רחבים- הנוף יותר פתוח. זה מאפשר חדירה של תאורה דיפוזית ועדינה, יותר שטח עלווה בריא ופעיל. בנוסף, בסביבת האשכולות יש תנועת אויר ומיקרו אקלים שמטיב עם ההבשלה, היא יותר אחידה ויותר מתונה- אין חשיפה לקרינה או הצללה קיצונית.

מאיפה הגיע הרצון לעשות יין בשיטה הזו?

השאיפה המרכזית היא לייצר יינות שיבטאו את המאפיינים של כל זן וזן, כאשר בוצרים פרי בשל מידי או ירוק מידי- מאבדים את הייחוד הזני, זהו אחד האתגרים של גידול באקלים חם. כאשר בצרנו והכנו יין מחלקת גוורצטרמינר שחציה גודלה באופן הקלאסי וחציה עם קפיצים רחבים, ניתן היה לראות הבדל משמעותי ביין שהתקבל. הקפיצים הרחבים העניקו לנו יין עם ארומות וטעמים זניים הרבה יותר ברורים ומובהקים.

אנחנו מאמינים גדולים שטכניקת הגידול הזאת היא הכרחית במיוחד אחרי הבצירים האחרונים בהם התמודדנו עם קרינה וחום קיצוניים.


Komentar


bottom of page